<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תשע"ו</h1>
<h2>דף כ:</h2>
נולד קודם חצות בידוע שנראה קודם לשקיעת החמה. הלכה זו אינה מפורשת בקונטרס יפה ככל הצורך. כי מי יודע באיזה מקום ברקיע תתחדש קודם חצות שכשיגיעו השש שעות שיוכלו בני מערב לראותה. אלא שמא תתחדש לצד המערב וכשיגיעו השש תתכסה תחת הרקיע קודם שקיעת החמה הרבה. ואיך אמ' בידוע שנראית קודם שקיעת החמה. ולשון בידוע הוא חוק ולא יעבור. ועוד הא דקתני היינו לפני החמה היינו לצפונה היינו לדרומה היינו לאחר החמה. הא דקא מתמה לן דקמשל"ן דחדא מילתא היא. ולפי' הקונטרס יש תימ' מאי דוחקיה ואמאי קא מתרץ לפני צד המערב ואחר לצד המערבי. והא דאמ' אביי כאן בימות החמה כאן בימות הגשמי'. משמ' כל ימות החמה היא מתחדשת מצד אחד וכל ימות הגשמים מצד אחד. ופי הקונטרס אינו מפרש כן. והמדקדק ומבין בהלוך החמה והלבנה כל הלכות אלו משונות ומיושבות על אופניהם. ובמראית העין יראה הכל. ועיקר היסוד יכול להבין בברייתא דר' אליעזר. ובקונטרס א' שבא מטרוייש מצאתי מפורשת וכן עיקר. דע לך דהלוך החמה ביום תקופת טבת הולכת רוח דרום ולא יותר. וסובבת מערב וצפון ומזרח כדכת' הולך אל דרום. ומתקופת טבת ואילך עולה היא בכל יום בקרן מזרחית צפונית והולכת בגובה הרקיע ושוקעת בקרן מזרחית צפונית וסובבת רוח צפונית ולא יותר כמו דכת' וסובב אל צפון. ומתקופת תמוז ואילך היא יורדת אל מקומה עד תקופת טבת. נמצא שהיא בתקופת תשרי ובתקופת ניסן באמצע הרקיע בזריחתה ושוקעת באמצע מערב. ו(ה)תהלוך החמה ותהלוך הלבנה תדע כי כל מה שהחמה עולה מיום תקופת טבת עד יום תקופת תמוז לצד גובה הרקיע ומיום תקופת תמוז היא יורדת לשפלו של רקיע עד תקופת טבת הלבנה עולה ויורדת בכל חדש וחדש. וכל חידושה היא מתחדשת בתוך החמה. ואם החמה בגובה של רקיע הלבנה מתחדשת בתוכה בתקופת תמוז. וחצי החדש היא הולכת ויורדת עד שפלו וליל ט"ו בחודש היא עולה בקרן מזרחית דרומית ושוקעת מערבית דרומית כי בלילה מליאה היא זורחת כל הלילה. וליל תקופת תמוז קטן מכל לילות השנה. לפיכך הלבנה הולכת רוח אחת וסובבת ג' רוחות. ולאחר חצי החדש כשהיא מתמעטת והולכת היא שבה ועולה אל מקום שהחמה שם כי בתוכה תתחדש. וכן בתקופת טבת החמה בשפלו של רקיע הלבנה (מתחדת) [מתחדשת] בתוכה והולכת אצלה רוח אחת מקרן מזרחית דרומית ושוקעת בקרן מערבית דרומית.
